התבודדות בחדר, הימנעות ממפגשי כיתה וירידה בתפקוד הלימודי הם רק חלק מהתסמינים שמאפיינים דימוי עצמי נמוך אצל ילדכם. במרבית המקרים, יחלו התסמינים הללו להופיע בגילאי כיתה ג' ואף יתגברו עם השנים ללא טיפול רגשי מתאים. מה בדיוק קורה בגילאים האלה שגורם לירידה בדימוי העצמי ואיך הצלחה קשורה לזה? כל הפרטים כולל 3 טיפים אפקטיביים ליישום מידיי, בכתבה הבאה

תהליכים ושינויים לימודיים וחברתיים המתרחשים בגילאי כיתה ג' ואילך, מעוררים מערכת ציפיות שלמה וחדשה שנבנית אצל ההורים ואצל הילדים כאחד. גם ילדים שהצליחו ליצור קשרים חברתיים בגילים מוקדמים, דיברו על הרגשות שלהם בגילוי נפש ומיצבו את מעמדם החברתי במקום מעורב, יתקלו בגיל זה באתגר חברתי חדש ואחר, שלא הופיע לפני כן. 

​

 מה משתנה בגיל הזה הגורם לדימוי עצמי נמוך אצל הילדים? 

בגילאי הגן ובשנים הראשונות של הלימודים בבית הספר, נהנים הילדים מתשומת לב לכישוריהם בעיקר מההורים ומהדמויות החינוכיות בחייהם. בגיל כיתה ג' ואילך, ציפיית החברה מתחילה להשתנות ולדרוש מהילד, יכולות אחרות שעדיין לא התמודד איתן. 

אותו הילד שהיה רגיל לדמיין את עצמו כמצטיין בלימודים ובספורט, החשיב את עצמו כמנהיג חברתי ואף גיבור על כל-יכול, משיג ומקבל אישורים חברתיים הממקמים אותו מבחינה חברתית ואישית.

​

דרישה חדשה להצלחה

כעת, שעלינו כיתה, מה שסיפק את הסביבה עד עכשיו עולה שלב. הדרישה החדשה באה לידי ביטוי גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית. הציפיות יבואו גם מצד ההורים וגם, מהמקום האישי של הילד אל מול חבריו. 

מסיבות יום הולדת ויצירת קשרים אישיים  

הכישורים החברתיים בגיל זה, אינם דומים למה שהכיר עד עכשיו. מפגשי כיתה ומסיבות ימי הולדת הופכים לחוויה אישית של הילד, ללא הוריו. מפגשים אחד על אחד הופכים מורכבים יותר, ומושפעים מהחוויות שמתרחשות באופן יומיומי בשעות הלימודים ובמסגרת בית הספר. 

​

המעמד החברתי משפיע על המעמד הלימודי ולהיפך 

מקצועות לימודים חדשים מופיעים בחייו של הילד ועולים כיתה גם הם. כעת נדרש הילד להפגין יכולות דידקטיות אחרות וחדשות. החומר שלמד ותרגל עד עכשיו הופך לבסיס הלמידה, היכולות הלימודיות והחברתיות משפיעות אחת על השנייה כעת, ומחלחלות לנפשו של הילד יותר מתמיד. אותו גיבור על הכל-יכול, מחפש עצמו בין הציפיות ומשתדל בכל מאודו להמשיך ולהרגיש שייך.   

פערי המציאות מתחילים להתגלות 

כשהמציאות טופחת על פניו וגם תגובות שליליות מתקבלות על מעשיו, אותו הילד מתחיל לזהות ולראות את עצמו באופן ריאלי. זהו הפער הטבעי שנוצר בין ראיית הילד את עצמו או איך שהיה רוצה להיות (כמו מנהיג הכיתה), לבין איך שאחרים רואים אותו, מתייגים או גורמים לו לתחושת חוסר שייכות. השיקוף החדש שנוצר על ידי החברה, מחדד לילד את "שוויו" החברתי. כפועל יוצא, דימויו האישי נמדד להצלחה כפי שהוא רואה את עצמו או ככישלון. 

במקרים מסוימים, חוויית האכזבה נוכח הפער המתגלה עלולה להוביל את הילד למצבי התבודדות, קושי בוויסות רגשי, חוסר באמונה עצמית וכמובן, לביטחון ודימוי עצמי נמוכים.

​

הפער נוצר, אך יש דרך לגשר עליו

ילד שתחושת חוסר האמונה פגשה בו והוא כבר שכח את חוויית ההצלחה, יפחד להתמודד עם מצבים חברתיים עד כדי חרדה וחוסר תפקוד. התחושות שבאות יחד עם דימוי עצמי נמוך מקשות ומונעות ממנו יצירה של דימוי חדש. 

אך יש דרך להתגבר על זה. 

על מנת להחזיר אותו למסלול של הצלחה ואמונה עצמית, תחושת מסוגלות ויכולת, הוא זקוק לסביבה קרובה תומכת שתייצר ותיקח אותו יד ביד לחוויות של הצלחה. 

​

תחושת חוויית הצלחה מחזירה לילד את הביטחון האבוד

עצם תחושת חוויית ההצלחה, נוסכת בילד יכולת ותקווה. חשבו על עצמכם ועל תחושת הסיפוק והמסוגלות שאתם חשים ברגע ההצלחה. אנחנו חוזרים לתחושת גיבור העל הכל-יכול, החוויה נחרטת ונכנס בנו הרצון לחוות אותה שוב. היא טובה לנו, מקדמת אותנו והופכת אותנו מאושרים יותר ובשל כך, מצליחים יותר. 

ילד שנפעם מעצמו וקורא "הצלחתי, עשיתי את זה!!" יחווה חוויה רגשית חיובית שהיא בעצם תחילתו של תהליך ערכי ופנימי, המייצר יחסי גומלין "בין היחיד לבין הרגע". ילדים שנמצאים בתהליך יחסי הגומלין, יחזירו לעצמם את האמונה העצמית, את יכולת ביטוי הרגש, המסוגלות והתמודדות עם מצבים חברתיים. 

חוויית הצלחה תגביר את צורך שלהם להשתפר, ליזום ואף להכנס לתהליכים מאתגרים. זאת כאשר ההתנהלות היומיומית שלהם תהיה מורכבת מחוויות שונות, שיש בהן גם הצלחה וגם כישלון. כך תצמח בהם היכולת להתמודד עם הפסדים, להשלים עם זה ולהבין שזה בסדר. 

חוויות הצלחה מרובות יצמיחו קרקע יציבה להתפתחותו הרגשית של ילדכם, מה שיהיה עבורו הבסיס והמנוע ליכולותיו בתקשורת וביחסי אנוש עם הסביבה, כילד וכמבוגר.  

3 רעיונות מידיים ליצירת תחושת הצלחה בסביבה תומכת

1. העמיקו את ההיכרות עם מניעיו הפנימיים של ילדכם 

ערכו שיחה עם ילדכם ובררו מהם תחומי העניין ומהן שאיפותיו. דרך השיחות, תוכלו להתחבר לעולמו וליצור תהליך הצלחה משותף שיחדד את האמון שלו בכם, בקרבה שנוצרת בעת השיחות ואת עצם העובדה שאתם רואים ומבינים אותו. 

אני ממליץ על ניהול שיחות מסוג אלה תוך כדי משחק, בזמן איכות נעים מחוץ לבית, במסעדה או בטיולים.  

​

2. שתפו את ילדכם במטלות הבית 

מעורבות ילדכם במשימות הבית יפתחו בפניו עולם שיש בו אחריות. חווית ההצלחה בפעולות בית בסיסיות ,תביא איתה תחושת שייכות ומחויבות. נסו כבר היום לבקש ממנו לפנות את השולחן בסיום הארוחה או להוציא את הכביסה מהמכונה, אולי אפילו להצליח לקפל בגד או שניים. השתדלו לתת לו משימה, גם אם קצרה,  שיש בה תהליך המוביל לתחושת הצלחה וסיפוק.  

​

3. החמיאו על ביצוע המשימה 

בסיום המשימה, לאחר שהתאמץ וקיבל על עצמו את האחריות תנו לו מחמאה מכל הלב. הוסיפו גם כמה מילים המתארות את הפעולה לחיוב. לדוגמה, "הכנסת יפה מאוד את כל הכלים במדיח", "קיפלת מצוין את החולצה". 

מחמאה ושיקוף הפעולות שלו יאשרו לילד כי העשייה שלו נראתה והיא מוערכת. זוהי החותמת החברתית החשובה שהוא כה זקוק לה. המסר החיובי ייטמע והתחושה שתתעורר בה בתגובה לכך, תהיה תחושה כי הוא מסוגל וכי מאמינים בו. 

לסיכום, 

דימוי עצמי נמוך מתפתח בשלבי הילדות המוקדמים, ועלול להשפיע על עיצוב אישיותו של הילד כנער וכמבוגר. הפסיכואנליטיקן פנחס נוי אמר כי "ההנעה הבסיסית ביותר אצל האדם, היא להגדיר את העצמי כחלק מקבוצה אנושית כלשהי". 

חוסר מודעות לצורך העמוק בתחושת שייכות והימנעות מטיפול רגשי מתאים, עשויים להביא לתסכולים רבים וקושי בחיבור חברתי. הוא כידוע, בית ספר להצלחה בכל תחומי החיים, אישיים ומקצועיים. 

​

​