מאמרים מקצועיים
קשיים חברתיים
כותבת המאמר: גלית דקל - פסיכולוגית חינוכית בכירה
מהן מיומנויות חברתיות?
מיומנויות חברתיות אלו אותם כישורים ויכולות המאפשרים התנהגות חברתית הולמת.
התנהגות חברתית הולמת מתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים.
קשיים חברתיים ורגשיים
כותבת המאמר: נחמה אורבך
מחקרים מראים שילדים בגילאי 8 עד 18 נוטים לחוות קשיים חברתיים ותיפקודיים שבאים לידי ביטוי בדימוי עצמי נמוך וביכולת דידקטית נמוכה.
מחקרים לאורך שנים עוקבים אחרי תלמידים לקויי למידה המתקשים ביצירת קשרים חברתיים. אנו, כהורים, חווים את הקושי, חשים במצוקת הילד ומרגישים אוזלת יד וחוסר אונים. מאחר ותלמידים לקויי למידה משולבים בד"כ במערכות החינוך הרגילות, הדרישות והציפיות מהם דומות לכלל התלמידים בכיתות הרגילות, אך הם מתקשים לעמוד מול דרישות החברה לתחרותיות, לעמידה בלחצים וליצירת קשרים חברתיים מספקים.
כיצד הפרעות קשב וריכוז משפיעות על התחום הרגשי
כותב המאמר : פורטל הרפואה של ישראל
הפרעות קשב וריכוז הן ליקויים נוירולוגיים מולדים אשר מביאים לפגיעה ביכולות ניהוליות באופן שמתבטא בקשיי מיקוד ושימור קשב, נטייה להיסח דעת, קשיי התארגנות וניהול זמנים ופעולות ועוד. קל לדמיין כיצד קשיים אלו משפיעים על היכולת הלימודית ועל התפקוד בבית הספר, אך כיצד הם משפיעים על התחום הרגשי?
אחת הדרכים המשמעותיות בהן הפרעות קשב וריכוז רלוונטיות לתחום הרגשי היא החוויה הבית ספרית. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, ובפרט כאשר אינם מטופלים ומקבלים את הסיוע הדרוש להם, מתמודדים עם חוויות של קושי, כישלון ולמרבה הצער גם נזיפות, לעג וחוסר הבנה של מורים, עקב נטייתם להפריע בכיתה.
חוויות אלו גורמות ליצירת דימוי עצמי שלילי: ילדים רבים עם הפרעות קשב וריכוז חווים עצמם כעצלנים, רעים, חסרי יכולת ובעייתיים.
הגישה הנוריו התפתחותית תיפקודית
דר' גלעד שפמן Msc.D.
המודעות ללקויות למידה -נושא המתפתח במהירות בשנים האחרונות, וכמו כן שיטות טיפול רבות ומגוונות עולות ומוצעות חדשות לבקרים. אולם כאשר אנו כמטפלים באים להציע טיפול עלינו לבחון, לא רק את הסימפטומים הנראים לעין אלא גם את הסיבות הגורמות להם. דבר נוסף שעלינו לבחון הוא האם הכותרות (דיסלקסיה דיסגרפיה ADD, ADHD ועוד רבות) אכן מתארות את הבעיה או שמא הן מהוות תווית המיוחסת לילד וגוררת בעקבותיה התנהגות וציפיות מסוימות.